כָּל הָאוֹתוֹת הַכְּפוּלִים בָּאֲלֶף בֵּית כּוֹתֵב אֶת הָרִאשׁוֹנִים בִּתְחִלַּת הַתֵּיבָה וּבְאֶמְצָע הַתֵּיבָה. וְאֶת הָאַחֲרוֹנִים בְּסוֹפָהּ. וְאִם שִׁינָּה פָסַל. מִשֵּׁם רִבִּי מַתְּיָה בֶּן חָרָשׁ אָֽמְרוּ. מנצפ''ך הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. מָהוּ מנצפ''ך. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מַה שֶׁהִתְקִינוּ לָךְ הַצּוֹפִים. מָאן אִינּוּן אִילֵּין צוֹפִין. מַעֲשֶׂה בְיוֹם סַגְרִיר שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבֵית הַווַעַד וְנִכְנְסוּ הַתִּינוֹקוֹת. אָֽמְרִין. אַיְתוֹן נַעֲבִיד בֵּית ווַעֲדָא דְלָא יִיבָּטֵל. אָֽמְרִין. מָהוּ דֵין תִּכְתִיב מֶ''ם מֶ''ם נוּ''ן נוּ''ן צַדֵּ''י צַדֵּ''י פֵּ''ה פֵּ''ה כַ''ף כַּ''ף. מִמַּאֲמַר לְמַאֲמַר. מִנֶּאֱמָן לְנֶאֱמָן. מִצַּדִּיק לְצַדִּיק. מִפֶּה לְפֶה. מִכַּף יָדוֹ שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַף יָדוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה. וְסִייְמוּ אוֹתָן חֲכָמִים וְעָֽמְדוּ כוּלָּן בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים. אָֽמְרוּן. רִבִּי לִיעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֲווֹן מִינְּהוֹן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר בָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. תּוֹרַת הָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיָה לֹא הֵ''א שֶׁלָּהֶם וְלֹא מֶ''ם שֶׁלָּהֶן סָתוּם. הָא סַמֶ''ךְ סָתוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
תורת הראשונים וכו'. כדלעיל גבי הא דקאמר סמ''ך מעשה ניסים:
מאן אינון אלין צופין. כלומר ודאי מקודם היו כדקאמר רבי מתיא בן חרש מנצפ''ך הלכה למשה מסיני אלא מדמפרש רבי שמואל מנצפ''ך מה שהתקינו לך הצופים משמע שנשתכח מהן וחזרו ויסדו הצופים ומי הן אלו הצופים וקאמר מעשה ביום סגריר וכו' ומדדרשו אלו התינוקות ואמרו מה הדין דכתיב מ''ם מ''ם וכו' א''כ כבר היו מקובלים כך מימות הנביאים שחזרו ויסדום והתינוקות הללו דרשו ליתן טעם לאלו הכפולים:
כל האותיות הכפולים. מנצפ''ך. והובא זה במסכת סופרים סוף פ''ב:
כָּל הָאוֹתוֹת הַכְּתוּבִים עִם הַשֵּׁם מִלְּפָנָיו הֲרֵי אֵילּוּ חוֹל וְנִמְחָקִין. כְּגוֹן לַי֙י בַּי֙י כַּי֙י שֶׁי֙י. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בַּצִּיץ שֶׁהוּא מוּבְדָּל מִמֶּנּוּ. קוֹדֶשׁ לַמֵ''ד מִלְּמַטָּן וְהַשֵּׁם מִלְּמַעֲלָן. כָּל הָאוֹתוֹת הַכְּתוּבִים עִם הַשֵּׁם מֵאַחוֹרָיו הֲרֵי אֵילּוּ קוֹדֶשׁ וְאֵינָן נִמְחָקִין. כְּגוֹן אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵיכֶם. אֵילּוּ שֵׁמוֹת שֶׁאֵינָן נִמְחָקִין. הַכּוֹתֵב אֶת הַשֵּׁם בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת. בְּיוּ''ד וּבְהֵ''א. בָּאֲלֶ''ף וּבָדַלֶ''ת. אֵל אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אֱלֹהֵי אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵיכֶם שַׁדַּי צְבָאוֹת אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה. כָּתַב אֲלֶ''ף דַלֶ''ת מֵי֙י. אֲלֶ''ף הֵ''א מֵאֶהְיֶה. שִׁי''ן דַּלֶ''ת מִשַּׁדַּי. צֲדֵ''י בֵי''ת מִצְּבָאוֹת. הֶרֵי אֵילּוּ נִמְחָקִין וּמוֹחֵק אֶת טְּפֵילוֹתֵיהֶם. לֵאלוֹהִים מוֹחֶק אֶת לַמֵ''ד. לַי֙י מוֹחֶק אֶת לַמֵד. כָּתַב יוּד הֵ''א מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת. אֲלֶ''ף לָמֵד מֵאֱלֹהִים אֵינוֹ נִמְחָק. כְּלָלוֹ שֶׁלְדָּבָר. כַּל שֶׁכְּיוֹצֵא בוֹ שֵׁם מִתְקַייֵם בְּמָקוֹם אַחֵר אֵינוֹ נִמְחָק.
Pnei Moshe (non traduit)
כתב אל''ף דל''ת. משם הנהגה אל''ף ה''א וכו' הרי אלו נמחקין שאין שמות כיוצא בהן וכן מוחק את טפילותיהם. שאר האותיות הכתובים טפל להם אפי' הן לאחריהן מפני שהן אינן שמות בפני עצמן:
אלו שמות שאינן נמחקין הכותב את השם. כולו בד' אותיות בין וכו':
שכן מצינו בציץ וכו'. וא''כ ש''מ שמה שכתוב לפני השם לא נתקדש בקדושת השם ואפי' באותה התיבה עצמה:
שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דָּבָר שִׁינּוּ חֲכָמִים לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ. כָּֽתְבוּ לֹו. אֱלֹהִים בָּרָא בְרֵאשִׁית. אֶעֱשֶׂה אָדָם בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת. זָכָר וּנְקוּבָיו בְּרָאָם. וַיכַל בַּשִּׁישִׁי וַיִּשְׁבּוֹת בַּשְּׁבִיעִי. הָבָא אֵֽרְדָה. וַתִּצְחַק שָׂרָה בִּקְרוֹבֶיהָ לֵאמוֹר. כִּי בְאַפָּם הָֽרְגוּ שׁוֹר וּבִרְצוֹנָם עִקְרוּ אָבוּס. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בַָּנָיו וַיַּרְכִּיבֵם עַל נוֹשְׂאֵי בְנֵי אָדָם. וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָֽשְׁבוּ בְמִצְרַיִם וּבְכָל הָאֲרָצוֹת שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מְאוֹת שָׁנָה. וְאֶת הָֽאַרְנֶ֗בֶת אֶת צְעִירַת הָרַגְלַיִם. אִמּוֹ שֶׁלְתַּלְמַי הַמֶּלֶךְ אַרְנַבְתָּא הֲווָת שְׁמָהּ. לֹא חֶמֶד אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי. אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק י֙י אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אוֹתָם לְהָאִיר לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּחַ֭ת כָּל הַשָּׁמָֽיִם׃ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי לָאוּמּוֹת לְעָבְדָם.
Pnei Moshe (non traduit)
י''ג דבר שינו חכמים לתלמי המלך. כשהעתיקו לו את התורה בלשון יונית:
רִבִּי סִימוֹן וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלִַם הָיוּ כוֹתְבִין. יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִמָה. וְלֹא הָיוּ מַקְפִּידִין. וְדִכְוָתָהּ צָפוֹן צְפוֹנָה. תֵּימָן תִּימָנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ירושלים. אף במקום שנכתב ירושלים היו כותבין ירושלימה וכן להפך ולא היו מקפידים על כך ודכוותה וכו':
וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא כוֹתֵב עַל הַגְּוִיל בְּמָקוֹם הַשִּׂיעֵר וְעַל הַקְּלַף בִּמְקוֹם נְחוּשָׁתוֹ. אִם שִׁינָּה פָּסַל. לֹא יְהֵא כוֹתֵב חֶצְיוֹ עַל הָעוֹר וְחֶצְיוֹ עַל הַקְּלַף. אֲבָל כּוֹתֵב הוּא חֶצְיוֹ עַל עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְחֶצְיוֹ עַל עוֹר חַיָּה טְהוֹרָה. אֵין כּוֹתְבִין אֶלָּא עַל עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה. מַה טַעַם. לְמַ֗עַן תִּֽהְיֶ֛ה תּוֹרַ֥ת י֙י בְּפִ֑יךָ. מִמַּה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן בְּפִיךָ. וְהָא תַנֵּי. כּוֹתְבִין עַל עוֹר נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת. מִּינָא דְאַתְּ נוֹתֵן בְּפִיךָ. וְעוֹשִׂין עָמוּד לְסֵפֶר בְּסוֹפוֹ לַתּוֹרָה מִיכָּן וּמִיכָּן. לְפִיכָךְ גּוֹלְלִין הַסֵּפֶר לִתְחִילָּתוֹ. וְהַתּוֹרָה לְאֶמְצָעִיתָהּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חִייָה בַּר יוֹסֵף. אֲפִילוּ שְׁתֵּי יְרִיעוֹת. רִבִּי זְעוּרָה שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת בְּשֵׁם כַּהֲנָה. וּבִלְבַד מְקוֹם הַתֶּפֶר. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. סֵפְר שֶׁאֵין עָלָיו מַפָּה 12b הוֹפְכוֹ עַל הַכְּתָב כְּדֵי שְׁלֹֹּא יִתְבַּזֶּה הַכְּתָב.
Pnei Moshe (non traduit)
ספר שאין עליו מפה הופכו על הכתב. כך הוא שנוי במסכת סופרים בסוף פ''ג. שאם אין לו מפה לכסות הכתב שלא יפול עליו האבק וכשהוא מגולה הופכו על הכתב כדי שלא יתבזה. ומייתי להא לעיל בפ''י דעירובין בהלכה ג' גבי היה קורא בספר על האסקופה:
ובלבד. על מקום התפר שבין ב' היריעות שאז יכול להשמר שלא יקרע התפר:
אפי' שתי יריעות. כלומר אפי' למקום ששתי יריעות מדובקין הן:
בסופו. לשאר ספרים ולתורה שני עמודין מכאן ומכאן לפיכך גוללין הספר לתחלתו בהעמוד שבסופו ובזה מחזקו שלא יהא נפרד והתורה שיש לה שני עמודים גוללין לאמצעיתה:
מינא דאת נותן בפיך. מין טהורה קאמרינן ואפילו ע''ג עורות נבילות וטריפות של הטהורין:
ועל הקלף במקום נחושתו. לצד הבשר ונחושתו על שם שגוררין מעט מהדבוק עליו ולשון שולים הוא שעל מקום הנשאר חלק כותבין:
תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. 13a שֶׁלְּבֵית חֲגִירָה כּוֹתְבָנִים אוּמָּנִים הָיוּ בִירוּשָׁלִַם. הָיוּ מוֹחֲקִין צְבָאוֹת. שֶׁכֵּן הוּא שֵׁם חוֹל בְּמָקוֹם אַחֵר. וּפָֽקְד֛וּ שָׂרֵ֥י צְבָא֖וֹת בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽם׃ כָּל הַשֶּׁמוֹת הַכְּתוּבִים בְּאָבִינוּ אַבְרָהָם קוֹדֶשׁ חוּץ מֵאֶחָד שֶׁהוּא חוֹל. וַיְהִ֞י כַּֽאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֘ מִבֵּ֣ית אָבִי֒. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף הוּא קוֹדֶשׁ. שֶׁאִילוּלֵי אֱלֹהִים כְּבָר הִתְעוּ אוֹתִי. כָּל הַשֵּׁמוֹת הַכְּתוּבִים בְּמִיכָה אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּתוּבִין בְּיוּ''ד וּבְהֵ''א הֲרֵי אֵילּוּ חוֹל חוּץ מֵאֶחָד שֶׁהוּא קוֹדֶשׁ. כָּל יְמֵ֛י הֱי֥וֹת בֵּית הָאֱלֹהִ֖ים בְּשִׁלֹֽה׃ כָּל הַשֵּׁמוֹת הַכְּתוּבִים בְּנָבוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּתוּבִין בְּאֲלֵ''ף לַמֵד הֲרֵי אֵילּוּ קוֹדֶשׁ. בֵּרַ֥ךְ נָב֛וֹת אֱלֹהִ֖ים וָמֶ֑לֶךְ. אֲבָל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד מֶלֶךְ מְלָכִים מְרוֹמָם וְגָדוֹל וְנוֹרָה וְעֶלְיוֹן אַדִּיר צַדִּיק יָשָׁר חָסִיד תָּמִים גִּיבּוֹר הֲרֵי אֵילּוּ חוֹל. אֵילּוּ שֵׁמוֹת שֶׁאֵינָן נֶחֱלָקִין. עַמִּיאֵל עַמִּישַׁי צוּרִאֵל צוּרִישַׁדַּי גַּמְלִיאֵל פְּדָהצוּר פְּדַהאֵל אֵינָן נֶחֱלָקִין. אֵילּוּ שֵׁמוֹת שֶׁהֵן נֶחֱלָקִין. בֵּית אֵל בֵּית אָוֶן וְחָרָה אַף וְחָרָה אַפִּי פּוֹטִי פֶרַע צָֽפְנַת פַּעְנֵחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
שאינן נחלקין. שצריך הסופר ליזהר שלא יעשה אותן כשתי תיבות:
הַלְּלוּ יָ'הּ. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר הַלְּלוּ יָ'הּ. וְחוֹרָנָה אָמַר הַלֵּלוּיָהּ. מָאן דְּאָמַר הַלְלוּ יָ'הּ. נֶחֱלַק וְאֵינוֹ נִמְחָק. מָאן דְּאָמַר הַלֵּלוּיָהּ. נִמְחָק וְאֵינוֹ נֶחֱלַק. וְלָא יָֽדְעִין מָאן אֲמַר דָא וּמָאן אֲמַר דָא. מִן מַה דַאֲמַר רַב. שְׁמָעִית מִן חָבִיבִי. אִם יִתֵּן לִי אָדָם סֵפֶר תִּילִים שֶׁלְרִבִּי מֵאִיר מוֹחֵק אֲנִי אֶת כָּל הַֽלְלוּ יָֽהּ שֶׁבּוֹ. שֶׁלֹּא נִתְכַּווֵן לְקַדְּשׁוֹ. הֲוִי דוּ אָמַר הַלֵּלוּיָהּ. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן פְלִיגִין. דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בַּעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁלְשֶׁבַח נֶאֲמַר סֵפֶר תִּילִים. בְּאִישׁוּר בְּנִיצּוּחַ בְּנִיגוּן בְּשִׁיר בְּמִזְמוֹר בְּהַשְׂכֵּל בְּרִינָּה [בְתוֹדָה] בִתְפִילָּה בִבְרָכָה. הַמְאושָּׁר שֶׁבְּכוּלָּן הַלְלוּ יָ'ה. שֶׁהַשֵּׁם וְהַשֶּׁבַח כְּלוּלִין בּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
הללויה רב ושמואל וכו'. גריס להא עד סוף הלכה לעיל בפ' לולב הגזול בהלכה י' ושם פירשתי ע''ש:
רִבִּי זְעוּרָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. מַה נַעֲנֵי. אֲמַר לֵיהּ הָכָא (כִּיפָה) [בְּפֶה] קוֹמָךְ. רִבִּי יוֹנָה עֲנִי הָכֵן וְהָכֵן. רִבִּי לָֽעְזָר עֲנִי הָכֵין וְהָכֵין. דְּתַנֵּי. שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. עָנָה וְלֹא שָׁמַע לֹא יָצָא. רַב בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר חָנָה. וְאִית דְּאָֽמְרִין. רִבִּי אַבָּא בַּר חָנָה בְּשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁעָנָה רָאשֵׁי פְרָקִים. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. הַיי לֵין אִינּוּן רָאשֵׁי פְרָקִים. הַֽלְלוּיָ֙הּ ׀ הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י י'י הַֽ֝לְלוּ אֶת שֵׁ֥ם י'י׃ בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. מְנַיִין אִם שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. אַמַר לוֹן. מִן מַה דַאֲנָן חֲמֵיי רַבָּנִין רַבְרְבַייָא קַיימִין בְּצִיבּוּרָא וְאִילֵּין אָֽמְרִין בָּר֣וּךְ הַ֭בָּא. וְאִילֵּין אָֽמְרִין. בְּשֵׁ֣ם י'י. וְאֵילוּ וָאֵילּוּ יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן.
תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. עוֹנֶה הוּא אָדָם אָמֵן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל. אֵינוֹ אוֹמֵר. בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ. אֶלָּא אִם כֵּן אָכַל. תַּנֵּי. אֵין עוֹנִין אָמֵן יְתוֹמָה וְלֹא אָמֵן קְטוּפָה. בֶּן עֻזַּאי אוֹמֵר. הָעוֹנֶה אָמֵן יְתוֹמָה יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִין. קְטוּפָה. תִּיקָּטֵף נִשְׁמָתוֹ. אֲרוּכָּה. יַאֲרִיךְ יָמִים בְּטוֹבָה. אֵי זוֹ הִיא אָמֵן יְתוֹמָה. אָמַר רַב חוּנָה. הָהֵן דְּחָב לְמִבְרְכָה וְהוּא עֲנִי וְלָא יְדַע מָה הוּא עֲנִי. תַּנֵּי. גּוֹי שֶׁבֵּירַךְ אֶת הַשֵּׁם עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. בַּשֵּׁם. אֵין עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָה. אִם בֵּירַכְךָ גוֹי עֲנֵה אַחֲרָיו אָמֵן. דִּכְתִיב בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶה֖ מִכָּל הָֽעַמִּ֑ים. גּוֹי אֶחָד פָּגַע בְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבֵירְכוֹ. אֲמַר לֵיהּ. כְּבָר מִילָּתָךְ אֲמִירָא. אַחֵר פָּגַע בּוֹ וְקִילְלוֹ. אֲמַר לֵיהּ. כְּבָר מִילָּתָךְ אֲמִירָה. אָֽמְרוּ לֵיהּ תַּלְמִידוֹי. רִבִּי. הֵיךְ מַה דְאָֽמְרָת לָהֵן אָֽמְרָת לָהֵן. אֲמַר לוֹן. וְלָא כֵן כְּתִיב. אוֹרֲרֶיךָ אָר֔וּר וּֽמְבָֽרֲכֶי֭ךָ בָּרֽוּךְ׃
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source